בריאות וחולי העסיקו את האדם מאז ומעולם. עדויות לכך נמצאו בחפירות פריהיסטוריות, אתרים ארכיאולוגיים קדומים והחל מהמצאת הכתב גם בפפירוסים, לוחות חרס, מכתבים וספרים שנכתבו על גבי קלף ונייר. היסטוריונים של הרפואה ומשחזרים עוסקים בשחזור פעילותם של רופאים, רוקחים, חולים ושל מחלות ודרכי טיפול בהן. בדרך כלל החומר הכתוב משמש לשיחזור הידע התיאורטי של הרפואה ואילו הממצא הארכיאולוגי המועט מסייע בעיקר לשחזור הרפואה הפרקטית.
היסטוריה של המחקר
הגניזה הקהירית על שלל מסמכיה תורמת רבות לידע על כל גווני הפעילות האנושית של היהודים ושכניהם המוסלמים והנוצרים במצרים הימי-ביניימית ולמעשה בכל אגן הים התיכון. עיקר ייחודה של הגניזה הוא בכך שהיא מסייעת ללימוד כל שכבות האוכלוסייה ופותחת גם פתח לעולמם של המעמדות הנמוכים והבינוניים.
חוקרים רבים העוסקים בתחומי דעת מרובים, משתמשים כבר מאה ועשרים שנה בכתבי הגניזה בעבודותיהם ובמחקריהם השונים.תחום הרפואה טופל בעבר באופן ספורדי ומקומי על ידי חוקרים גניזה רבים חשובים והיסטוריונים של הרפואה, כגון דיטריך שפרסם מכתב סוחרים ובו הוזכרו חומרי מרפא רבים, חזקל אייזיקס, קולין בקר, פאול פנטון, מרק כהן, אסתי דבורז'צקי ועוד. וכמו בתחומי דעת רבים אחרים הגדיל לעשות גויטיין שהקדיש לענייני הרפואה בגניזה פרק בספרו "חברה ים תיכונית" ומאמר שכתב ב 1963. מספר פעמים כתב גוייטיין על נושא רפואי ספציפי כי יום יבוא דוקטורנט יכתוב על הנושא, או חוקר המתמחה בענייני רוקחות ורפואה יטפל במסמכים מסוג זה או אחר. ציון דרך נוסף הוא הקטלוג של מסמכים רפואיים ופרא-רפואיים שכתב אייזיקס בעזרתו של בקר בשנת 1994 ובו סקירה של מעל 1600 מסמכים שזיהה באוסף הגניזה הגדול ביותר בקיימברידג' ותיאר כל אחד מהם בקיצור.
החל משנת 2003 חודש מחקר ההיסטוריה של הרפואה בגניזה על ידי קבוצות מחקר שכללו (בהתאם לצרכי כל מחקר), היסטוריונים של הרפואה, ביולוגים, חוקרי מזה"ת, בלשנים ועוד. מחקרים אלה הניבו שלל פרסומים בבמות מגוונות ומכובדות ותרמו תרומה נכבדת להיסטוריה של הרפואה הערבית בימי הביניים.
שלבים
בשלב ראשון התבצע מחקר ל"שחזור אינוונטר חומרי המרפא בפרקטיים שהיו בשימוש אנשי הגניזה". לצורך כך נלמדו על ידי לב ועמר כל המסמכים שתוארו על ידי אייזיקס בקטלוג שפרסם וכן נתגלו עוד כמאתיים מסמכים רפואייים נוספים באוסף בקיימברידג' ואותרו עשרות מסמכים נוספים באוספי גניזה אחרים. מחקר זה הביא לעדכון הקטלוג מאידך ולתיאור ולימוד המסמכים הנוספים שזוהו. חומרי המרפא (שמוצאם צמחים, מינרלים ובעלי חיים) נלמדו ונמצאו עדויות לשימוש הפרקטי בהם במאות מסמכי גניזה – בד בבד עם איזוכרים והנחיות לשימוש בהם במאות חלקי ספרי רפואה ורוקחות שנתגלו בגניזה. בסה"כ זוהו 278 חומרים שתוארו בספר שפורסם על ידי לב ועמר (2008) ובשלל מאמרים (2006, 2007, 2008).
העבודה על הפרויקט הביאה את החוקרים תוך זמן קצר לתובנה כי קבוצות מסמכים שונות מתארות מידע שונה. מכאן עולה שמסמכים כגון מרשמים, רשימות תכולה של בתי מרקחת ומכתבים ובהם מרשמים מספקים מידע מקורי וניתן לאמר אף אינטימי על השימוש בחומרי מרפא באופן מעשי. לעומת זאת ספרי רפואה ורוקחות ובהם מרשמים, תיאור חומרי המרפא והמלצות לשימוש מספקים מידע תיאורטי וגנרי .
בשלב הבא נלמדו קבוצות המסמכים לעומק על ידי לב וצ'יפמן (2008, 2011) כדי ללמוד על התפקיד שהן ממלאות ולהבין את אשר הן משקפות. וכך נחקרו 140 מרשמים רפואיים שנכתבו בערבית, ערבית-יהודית וכמה בעברית ואף בפרסית-יהודית. חקר המרשמים הרפואיים הוביל לפרסום מספר מאמרים חלקם עסק אף בהיבטים לשוניים (גבע-קליינברגר ולב 2009) של השפה בה עשו שימוש הרופאים או בתובנות כלכליות מסחריות (עמר ולב 2007). בהמשך נלמדו לעומק 70 רשימות חומרי מרפא המתעדים את תכולת בתי המרקחת (חנויות חומרי המרפא) בקהיר ובערים נוספות במזרח בימי הביניים (לב 2007).
עשרות מכתבים ומסמכים רפואיים נלמדו גם הם על ידי אשור ולב (2013), בחלקם כאלה שנכתבו על ידי הרמב"ם ובני דורו. חלק מהממכתבים היו למעשה שו"ת רפואי בין רופאים לחולים, בין רופאים לבין עצמם (קונסיליה) ומרשמים שהם למעשה דרך תקשורת בין הרופא לרוקח דרך החולה.
קבוצת מסמכים שלא התאימה להגדרות של אף לא אחת מהקבוצות המתוארות לעיל הלכה והתגבשה ככל שהתקדם המחקר. מסמכים אלה כללו מרשמים רבים או ידע תיאורטי משולב בפרקטי, כתבי יד רבים, שילוב שפות, חלק מהמידע והמרשמים נמחק וכו'. לאחר מחקר עומק הסתבר כי מדובר במחברות רפואיות, ג'נר חדש ולא מוכר במחקר! מחברות אלה היו שלב ביניים במעבר הידע הרפואי מהפרקטיקה לתיאוריה ובחזרה. מאמר בנושא פורסם לאחרונה על ידי לב (2013).
תחום מחקר נוסף הוא איתור וזיהוי ספרי רפואה ורוקחות המצויים בגניזה וכתובים בעיקר בערבית, ערבית יהודית ועברית. עשרות כותרים זוהו במהלך העשור האחרון על ידי צוותי מחקר שכללו את לב (2013) לב וצ'פמן (2006, 2007, 2008 ), סרי ולב (2010), לב וניסן (2008). חלק מהזיהויים הוכיח כי מדובר בכתבי יד מהעתיקים בעולם של ספרים אלה ועל כן פורסמו שלל מאמרים בנושא.
במקביל למחקרים אלה נלמדו, זוהו, קוטלגו ופורסמו המסמכים הרפואיים בשני אוספי גניזה גדולים וחשובים – אוסף ג'והן ריילנדס במנצ'סטר (לב וסמיטיוס 2013) ואוסף מוסרי שמצוי לאחרונה בקיימברדיג' (לב 2011).
תמיכה:
מחקרים אלה נתמכו בעשור האחרון על ידי סנט ג'והן קולג', קיימברידג', אנגליה שארח את פרופ' לב בתקופות המחקר בהן שהה בקיימברדיג' וכן על ידי היחידה לחקר הגניזה בספרייה בקיימברדיג' בראשות פרופ' סטפן רייף (בעבר) וד"ר בן אואטיט (כיום). קרן נורמן בליהן, קיימברידג', אנגליה תמכה גם היא ואפשרה לפרופ' לב תקופות מחקר ארוכות בקיימברידג'.
בביצוע
כיום מתבצע במסגרת המרכז מחקר בראשותו של לב העוסק בהיסטוריה החברתית-כלכלית של מטפלים (רופאים, רוקחים וכו') יהודים בארצות האיסלם בימי הביניים. במסגרת מחקר זה משוחזרות/נבנות ביוגרפיות של מאות מטפלים יהודים על סמך מסמכי גניזה ומקורות ערביים בני התקופה. המידע המגיע ממכתבים אישיים, מסמכים משפטיים, רשימות תורמים בקהילה וממגוון מסמכים אחרים מאפשר ליצור תמונה חסרה על כל אחד מהם, אולם מאות הביוגרפיות מאפשרות לנו לשחזר תמונה מרתקת לגבי מעמדים החברתי של המטפלים, דרכי עבודתם, מעמדם הכלכלי, הקשרים משפחתיים, תעסוקות נוספות וכו'. המידע מרוכז בפלטפורמת ויקי שתהיה גלויה לקהל בסיום המחקר (לאחר פרסום ספר הביוגרפיות וניתוחן) ותאפשר שיתוף מידע לחוקרים, לסטודנטים ולקהל הרחב.
תמיכה:
מחקר זה נתמך על ידי קרן לנדי, אנגליה.
תכניות לעתיד
בשלב הבא נמשיך את פרויקט שחזור הספרייה הרפואית של אנשי הרפואה בגניזה שהחל בזיהוי ספרים. יותר מ - 1500 קטעי ספרי רפואה המצויים בגניזה מחכים לזיהוי. לימוד הכותרים השונים, הג'נרים, והמחברים יסייע לנו לשחזר את הידע הרפואי התיאורטי שעמד לרשות המטפלים היהודים ושכניהם בימי הביניים בארצות האיסלם. במחקר זה יעשה שימוש גם ברשימות הספרים שנמצאו בגניזה ובהם מוזכרים גם ספרי רפואה שהיו על מדפי האינטלגנציה היהודית, הוזמנו מהמעתיקים או שהיו ברשות רופאים.
לסיום יכתב חיבור מסכם שיעסוק ברפואה בחברה הים תיכונית על מגוון הנושאים הקשורים בה ודיון בשלל הההיבטים החברתיים, כלכליים, רפואיים וכו'.
