ריח המטעמים שבישל יעקב לאביו בפרשת תולדות עדיין עולה באפנו.
הנה שורות הפתיחה של מכתב מסוף המאה החמש-עשרה כנראה. המכתב עצמו בערבית-יהודית, אך פתיחתו החגיגית בעברית צלולה ונהדרת:
שלום שלום ממרומים
וברכות עצומות כנחל ימים
וברכת אברהם זקן בא בימים
ויצחק שנעקד כשה תמים
ויעקב שעשה מטעמים
עם שאר הברכות [שבעשרים] וארבעה ספרים
יחולו על ראש כ"ר שמואל
השר האדיר בישראל
הכותב הוא כנראה אסחק (יצחק) בריקי, לפי שמו – מוכר בריק (بريك), מאכל נפוץ במגרב שעשוי בצק עלים ממולא בביצה או בתפוח אדמה. לאחר השבחים וההתחנפות הוא פונה לבקשות שלו מן הנמען, ר' שמואל, וביניהם הוא מבקש לוח שנה מפורט: "תשלח לעבד [=בלשון ענווה] את סדר העיבור של מה שנשאר ממחזור רע"ז, סימן השנים ותקופתם ומולדם, ושיהיה זה במהירות, ושיהיה הזמן מתחילת תשרי הבא" ("אן תרסל ללממ' תעביר מא בקי פי מחזור רע"ז סימן אלשנים ותקופתם ומולדם ויכון דלך סורעה ויכון אלתאריך מן אול תשרי אלאתי").
כל מחזור בלוח העברי מכיל 199 שנה, וחישוב פשוט ילמד אותנו את זמן כתיבת המכתב: 19*277=5263, כלומר המכתב נכתב סמוך לשנת ה'רס"ג, היא שנת 1502/3.
הרמיזה לברכת שלושת האבות מזכירה באופן מעניין ברכות שנכתבו במכתב שנשלח אל הרמב"ם ארבע מאות שנה קודם לכן, אך במכתב לרמב"ם מופיע באופן מפתיע במקום יעקב דווקא אהרן הכהן ("מכהן באורים ותומים"):
ויאריך אלהינו ימיו בטוב ושנותיו בנעימים
בזכות בא בימים
ונעקד כשה תמים
ומכהן באורים ותומים
וכן יהי רצון מלפני צור עולמים
