ה' באב הוא יום פטירתו של האר"י, ר' יצחק אשכנזי לוריא. יש בידינו שלל אגדות וסיפורי מופת על אודותיו, אך מעט מאד פרטים ביוגרפיים ממשיים. בצפת, העיר שמקושרת בתודעתנו עם האר"י, שהה בקושי שנתיים. בילדותו גדל בירושלים ולאחר מכן במצרים, שם עסק בלימוד תורה אך גם במסחר, כפי שהתברר מתעודות שנמצאו בגניזה. אחת הבעיות בזיהוי האר"י בתעודות גניזה היא שבזמן שהותו במצרים הוא עוד לא היה "האר"י הקדוש". "יצחק אשכנזי" היה שם נפוץ למדי באותה תקופה, ולא תמיד החוקרים יודעים להכריע אם "ר' יצחק אשכנזי" הנזכר בתעודות הוא האר"י או מישהו אחר. אבל בתעודה שלהלן אין ספק שמדובר באר"י, כפי שתראו.
אם על האר"י אנו יודעים מעט מאד, עוד פחות ידוע על בני משפחתו. לפנינו שטר מכירה של נכס דו קומתי, שנרשם בשנות השישים של המאה ה-17. השטר שמור היום בספרייה הבריטית בלונדון. הנכס עמד בסמטת "תלמוד תורה" בקהיר ואחד מחלונותיו השקיף אל התלמוד-תורה.
בראשית השטר מסופר איך מכר ר' יהודה אלכולו באייר תט"ו (1655) את הנכס "להגביר נבון [ונעלה] ...... [ר' יע]קב לורייא אשכנזי נ[ר"ו] בן החכם המנוח בנן של קדושים מה"ר יצחק לורייא אשכנזי זלה"ה בסך שלשים אלף מאידי כסף וקבל ממנו כל הסך הנז' בשלמות". ר' יעקב העביר את הנכס לאחיו, ר' אברהם (המוכר, ר' יהודה, היה גיסו של ר' אברהם. הכל נשאר במשפחה).
שנה וחצי לאחר מכן, בחשוון תט"ז, נמכר הנכס ליהודי ספרדי בשם ר' יוסף אבן שאנג'י ב-35 אלף מאידי (רווח נקי של 5000 מאידי למשפחת לוריא). ואולם, שנתיים וחצי לאחר מכן, בד' אייר תי"ח (1658), חזר אבן שאנג'י ומכר את הנכס לאסתר, אשתו של ר' יעקב אשכנזי, ב-25 אלף מאידי בלבד (נדל"ן זה עסק מסוכן). יום למחרת, בה' אייר, התחייבה אסתר בכתב כי אם ירצה המוכר יוכל לחזור ולרכוש את הנכס. ואכן, כמה שנים לאחר מכן, בניסן "שנת חמשת אלפים וארבע מאות ועשרים וא[...] [לי]צירה" מכרה אסתר מכרה בחזרה את הנכס לאבן שאנג'י תמורת... 25,000 מאידי. מאידי אחד לא הרוויחה מזה...
השטר קרוע במקום התאריך ואפשר להשלים "ואחד" (1661) או "וארבעה" (1664). בכל אופן, גם אם נולד ר' יעקב הנ"ל לאביו סמוך לפטירתו בשנת של"ב (1572), עדיין מדובר בקשיש בן קרוב לתשעים או למעלה מזה, ולכן מובן מדוע אשתו מבצעת את עסקות הנדל"ן ולא הוא.
מכל מקום, כפי שראיתם, אפשר להוריד את מחירי הדיור (לידיעת הקורא משה כחלון).
