geniza logo heb

youTube  facebook

univ logo

קבלה בחתימת הרמב"ם לטובת פדיון שבויים

prisoners2בגניזה השתמר מכתב (שמאז 'נעלם') שבו פונה הרמב"ם לקהילות השונות "פי אמר אלשבויים (בעניין השבויים) יתיר אלהינו מאסרם", ומבקש מהם לתרום כפי יכולתם. הרמב"ם מתאר כיצד הוא ועמיתיו "גמיע אלדיאנין (כל הדיינים) ואלזקנים ותלמידי חכמ(ים) גמיענא נמשי באלליל ובאלנהאר (כולנו הולכים לילה ויום) ונחרץ אלנאס (וממריצים את האנשים) באלכנאיס (בבתי כנסיות) ואלאסואק (ובשווקים) וענד אבואב אלדור (ואצל שערי הבתים)" כדי לגייס את הסכומים הגבוהים הנדרשים לפדיון השבויים. במכתב נזכר שאת הכסף יש לרכז אצל שליחו של הרמב"ם, רבנא אהרן הלוי.
בגניזה השתמרו עוד כמה מסמכים העוסקים בפדיון השבויים המדובר. יש לזכור שהרמב"ם עוד לא היה אז "הרמב"ם" בה"א הידיעה, אלא פשוט משה בן מימון, בחור צעיר בן 30 וקצת, מהגר טרי שנמלט מאימת המווחידון במרוקו. ייתכן כי פעילותו הנמרצת והיעילה לטובת פדיון השבויים היתה בין הסיבות לעלייתו המהירה לכס ההנהגה של כלל יהודי מצרים.
אחד המסמכים שהשתמרו בגניזה הוא מעין הוראת תשלום, ובצידה השני קבלה בחתימת הרמב"ם, על סכום שנתרם לטובת אותו פדיון שבויים, בעיר אל-מחלה שבדלתא של הנילוס. את הסכום תרם הִבָּה (בערבית מתנה, מקביל לשם העברי נתן או נתנאל), שמכר לשם כך את שפחתו נסרין. הקבלה מתעדת את מכירת "אלגאריה ... ואסמהא נסרין (השפחה ... אשר שמה נסרין)". בהוראת התשלום מעיד מוכר השפחה "געלת רבינו משה (הרשיתי את רבנו משה)" לקבל את הסכום, "והדה אלתסעה דנא' (ותשעה דינרים אלה) אדא קבצ'הא רבנו (כאשר יקבלם רבנו) יצרפהא פי פדיון שבויים (יוציא אותם לפדיון שבויים)". על הוראת התשלום חתום אותו 'אהרן הלוי' שהיה שליחו של הרמב"ם, והתאריך של אישור ההוראה - "אלעשר אלאוסט (עשרת הימים האמצעיים) מן חדש אלול" בשנת 1170.
בצד השני של הדף נמצאת ה'קבלה', בכתב-ידו של הרמב"ם עצמו (המוכר לנו ממסמכים אחרים): "קבצ'ת אנא משה בר מימון זצל (קיבלתי אני, משה בר מימון זצל), מן הבה בר אלעזר נ(וחו) ע(דן) אלמדכור בטן הדא אלשטר (הנזכר בפנים של שטר זה) תסעה דנאניר... וכתבת לה כטי בדלך (וכתבתי לו בידי על זאת) פי אלעשר אלאכי[ר] (בעשרת הימים האחרונים)" כנראה של חודש אלול, כלומר כמה ימים לאחר הוראת התשלום.
prisoners2
  prisoners4
 
 
 
 
 
 
 
 
prisoners5
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   (הוראת התשלום והקבלה נמצאים בספרית אוניברסיטת קיימברידג', TSNS309.12, ופורסמו, עם מסמכים  נוספים בנושא, ע"י ש"ד גויטיין, במאמר שנמצא בספרו 'היישוב בארץ ישראל בראשית האסלאם ובתקופת הצלבנים' עמ' 312 ואילך)